הסבר דברי רבנו יונה על המשנה – שלשה שאכלו על שלחן אחד וכו’
הוקשה לרבנו יונה מה הראיה מפסוק זה שהאומרים
קרא שאלהקורס נבכי לשון הקודש – הוכחות למבטא אותיות ו’ וז’
קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים להעמקה
קרא שאלהההבדל בן "אבדה" ל"מציאה" I ביאור לשונות הגמ’ "מני מתני’" וכדו’
א) לשון אבדה – חוזר על האדם המאבד
קרא שאלהפרשת בהעלותך – "המבקר את החולה אין צריך להזכיר את שמו" מה זה משנה?
למה צריך מדרגה למנורה אם היא בסה”כ מטר
קרא שאלהמעלת הדיבור בשפה העברית בארץ הקודש – פרקי אבות פרק ב’ משנה י"ג
הדרך הנכונה בה צריך ללמוד איך להשיב תשובות
קרא שאלהעֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע – פרקי אבות פרק א’ משנה י"ג
“יעלה על הדעת שבחור שכל לילה רוקד בחתונה
קרא שאלהוְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – פרקי אבות פרק א’ משנה ג’
יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה – מדוע בזמנינו אין
קרא שאלהלשון הזהב של הרמב"ם
אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה.
קרא שאלהלשון הזהב של הרמב"ם
הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.
קרא שאלהמסגולות לשונו של הרמב"ם
הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.
קרא שאלה